א+ 100%א-

מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהסגירה

אילוף סוסים

איך מאלפים סוסים?


איך נוכל לגרום לחיה הגדולה והחזקה הזאת לתת לנו לשבת לה על הגב, ולהיות מסוגלים להזיז אותה כמעט לכל מקום שנרצה באיזה מהירות שנבחר ועוד לגרום להם לעשות תרגילים מורכבים ומסובכים?

כדי לאלף סוסים ולרכב עליהם חשוב שנבין קודם כל מהו טבעו של בעל החיים הזה, מהי צורת המחשבה שלו ומהם דפוסי ההתנהגות שלו.

קצת היסטוריה:

העדויות הראשונות הקיימות על היחסים בין הסוס לאדם, מגיעות מהתקופה הפרה היסטורית, לפני כ-03 אלף שנה, ומתארות את הסוסים כמקור מזון לאדם. עדויות לכך אנו מוצאים במערות במרכז אירופה, בהם נמצאו ציורי קיר רבים המתארים את הסוס ניצוד בדרכים שונות, בין חיות נוספות.

לפני כ-12 אלף שנה, כשהאדם הפך מצייד מלקט ליושב קבע, החלו בני האדם, כפי הנראה, לטפח עדרים לבשר. כשאלה נאלצו לנדוד מסיבות שונות, הם נדדו עם העדר, וייתכן שכבר אז החלו להיעזר בסוסים שקטים לנשיאת חלק מהמשאות, וכך הפך הסוס ממקור מזון מהלך "לעובד".

מאז ועד היום התפתחה מערכת היחסים בין האדם לסוס, טופחו זנים שונים למגוון מטרות, וטכניקות האילוף והרכיבה התקדמו והשתפרו.



סוסים בטבע

הסוסים שואפים לשקט ולשלווה ולרוב הם יבחרו לברוח ולהתרחק מגורם אשר מלחיץ אותם, בנוסף כל בעל חיים אשר מגיע לבגרות תמיד ינסה "להרוויח" כמה שיותר אנרגיה ולהוציא כמה שפחות, אינסטינקט הישרדותי ממש כמו אצל האדם. הבנת מאפיינים אלו מאפשרים לנו לנצל אותם לטובת יצירת קשר ושפה משותפת.

ישנן גישות שונות וטכניקות רבות לאילוף סוסים ממש כמו בחינוך ילדים.

לי באופן אישי המילה לאלף לא נותנת אסוציאציה מתאימה למשימה שלפנינו. אני מעדיף לתאר זאת כללמד את הסוס מעין שפת סימנים משותפת בינינו שתהיה מבוססת על מינימום של התנגדות ומאבק.

ההישרדות הוא הכוח המכתיב את צורכי העדר הכוללים שני חוקים חשובים: שיתוף פעולה והצמדות אחד לשני.

באופן כללי הסוס אינו חיה אלימה, גם בתוך העדר המאבקים יהיו לרוב סמליים ביותר ויסתיימו באיום בלבד או במקרים יותר חריפים בבעיטה או נשיכה.

המעמד החברתי בניהם הוא ברור - סוס זכר יחיד עם מספר סוסות אשר מעמדם נקבע על פי דומיננטיות, כאשר סוסת אלפא בראש ובסוף, כמובן שסדר זה ישמר גם שהעדר יהיה בתנועה במרעה או בהגיעו למקור מזון או מים.


הסוסים הם חיות חברתיות הזקוקות לעדר כדי לשרוד. בטבע הם שייכים לצד הניצוד,ולכן יש להם את האינסטינקט "לחם או ברח" השומר עליהם והוא המרכיב העיקרי במבנה העדר שלהם העדר נותן להם הגנה וחברה.
 

מספר עקרונות שלפיהן נפעל בעבודה עם סוסים:


לחץ והרפיה:

כמו שכבר ציינתי הסוס לרוב ינסה לברוח מלחץ ולהגיע למקום שבו ימצא את השקט והשלווה. אנו ננצל התנהגות זאת ליצירת שפת הסימנים בינינו. לדוגמא: כאשר נרצה למשוך את הסוס אלינו עם חבל הולכה - אנו נפעיל לחץ באמצעות משיכה עדינה, הסוס יחפש "לברוח" מהלחץ, בתחילה סביר להניח שינסה ללכת אחורה או לצדדים וכחלק מניסיונותיו לשחרר את הלחץ הסוס בטעות יזוז לכיווננו, גם צעד קטן מספיק, באותו הרגע חשוב שנשחרר במהירות את הלחץ (המשיכה),וכך יקבל הסוס את ההרפיה והשקט שאליו הוא משתוקק. כעבור מספר

חזרות על התרגיל הזה ילמד הסוס לבוא אלינו במשיכה עדינה וכך למעשה יצרנו התניה ראשונה.

חשוב להבין שבהתחלה הסוס לא הבין מה אנחנו רוצים ממנו והוא רק ניסה למצוא פתרונות כיצד לקבל את החופש מאיתנו וברגע מסוים הוא בטעות עשה מה שרצינו, גם אם לא בצורה מושלמת, באותו הרגע הוא יקבל את ההרפיה מאיתנו ובדרך זו לומד הסוס את פשר הפקודה ומה עליו לעשות כדי לקבל את השקט שהוא מייחל לו.

"הלחץ" שאנו מפעילים על הסוס יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות וברמות שונות למשל ישנם סוסים שמספיקה הנוכחות שלנו לידם כדי לגרום להם לחץ וישנם סוסים אדישים במיוחד אשר נצטרך להפעיל הרבה מאמץ כדי לגרום להם להילחץ.

רוב הסוסים במיוחד סייחים צעירים אשר לא אולפו מעולם ילחצו מאוד מהר ולכן חשוב מאוד לעשות את תהליך האילוף והתקשורת בצורה הדרגתית שלב אחר שלב ולא לדרוש מהסייח הרבה ומייד. הפעלת לחץ מוגזמת עלולה לגרום לסייח פאניקה, פחד, ובעקבות זה חוסר יכולת לחשוב ולמצוא פתרונות, במקרים קיצוניים יותר לחץ מוגזם עלול לגרום לפציעות הן של המאלף והן של הסייח.

אנו נפעיל את הלחץ בצורות שונות ובאזורים מסוימים בגוף הסוס וזו בעצם תהפוך להיות שפת הסימנים בינינו לדוגמא- כדאי ללמד את הסייח ללכת אחורה בעבודה מהקרקע נרים את היד לאזור החזה, נתן לו פקודה קולית מסוימת ולבסוף ניגע בו ונדחוף אותו לאחור, ברגע שהסוס יעשה צעד לאחור נפסיק מייד את הלחץ הישיר את הפקודה הקולית ונוריד את היד למטה.

הרעיון הוא שהפעלת הלחץ תהיה הדרגתית ובצורה הזו:
  • סימון ובקשה על ידי תנועת גוף
  • פקודה קולית
  • לחץ ישיר
  • הסוס מגיב ללחץ כרצוננו או בדרך הנכונה לביצוע הפקודה ואז שחרור מידי של הפעלת הלחץ מצידנו.

שאיפתנו תהיה להגיע למצב שהסייח יבצע את הפקודות במינימום של מאמץ והתנגדות, כלומר שיבצע את הפקודה על ידי סימון של תנועת גוף בלבד. להגיע לרמת רגישות כזו נידרש בסובלנות, חזרות רבות של הפקודה והרפיה מידית ברגע שסייח ביצע את הפקודה.

חשוב לי להדגיש את עניין ההרפיה (הפסקה מיידית של הלחץ),ככל שנהיה מדויקים ורגישים יותר וניתן את ההרפיה ברגע הנכון כך ילמד ויבין הסייח במהירות רבה יותר בהתחלה של הלימוד לא צריך לחכות לתוצאה מושלמת כדי לתת את "ההרפיה" צעד קטן נכון צריך להספיק.
ההרפיה להבדיל מ"הלחץ" צריכה להיות ברגע אחד כמו עזיבה של חפץ מהיד שלנו.

תרגילים רבים אנו יכולים ללמד על ידי עיקרון זה של לחץ והרפיה עוד הרבה לפני שהתיישבנו על גב הסייח, למשל הליכה לאחור, הליכה קדימה, ריצה לצידי המאלף, מעבר בין מקצבים בזמן הלונץ, הזזת חלקי הגוף השונים של הסייח לצדדים (אגן,כתפיים,צוואר) ועוד.
את כל התרגילים שנלמד נתרגל לשני הצדדים וזה בגלל מבנה המוח של הסוס, (להבדיל מזה של האדם), הוא בעצם ששני חצאי המוח של הסוס אינם מחוברים ביניהם בעוד שאצל האדם הם כן. לכן הסוס אינו מקשר בין פעולה שנעשית לצד ימין לבין הפעולה שנעשית לצד שמאל.

עקרון נוסף - ההרפיה שווה למנוחה, מנוחה שווה לחיסכון באנרגיה.
כמו שכבר הזכרתי כל בעל חיים שמגיע לבגרות ישאף תמיד לחסוך באנרגיה, אינסטינקט הישרדותי שטבוע בנו, אנו ננצל אינסטינקט זה בזמן האילוף ונשתמש בו בתרגילים רבים. דוגמא בסיסית היא כאשר אנחנו נבקש מהסוס פקודה-נקבל תגובה רצויה-נרפה וניתן לסוס מנוחה וזמן מחשבה לעיבוד הנתונים. לסייחים צעירים בתחילת לימוד ההתניה/הפקודה ניתן זמן ארוך במיוחד בין בקשה לבקשה-דקה או שניים.ככל שהסייח יהיה מתורגל יותר ומכיר את הפקודה טוב יותר נוכל לקצר את זמן המנוחה משמעותית עד לכמה שניות.

עקרון אחרון והחשוב מכולם - הסוס הינו חיה רגישה במיוחד, היא מושפעת מאוד מהנוכחות שלנו לטוב ולרע.
הסוס מסוגל להרגיש את האדם שלידו או עליו ממש כמאין חוש שישי, ולכן כאשר אנו עובדים עם סייח נצטרך לדעת ולהבין מה אנו עושים בדיוק ועל מה אנו הולכים לעבוד, אנחנו ניגש אליו עם הרבה אסרטיביות ביטחון ושלווה. כאמור הסוסים מרגישים אותנו ולא נוכל "לעבוד" עליהם, מאלף או רוכב לחוץ ועצבני ישפיע מייד על הרגשת הסייח ויגרום לו לחוסר ביטחון ולחץ ולהפך מאלף רגוע ובטוח בעצמו מהר מאוד יגרום לסייח תחושת ביטחון, רוגע, והתמסרות לעבודה בקלות יחסית.

לסיכום:

בעבודה עם סוסים בכלל ובאילוף סייחים צעירים בפרט נדרש בהמון רגישות, סובלנות וגבולות ברורים.
מאלף טוב יהיה מאלף אשר מכיר מגוון רחב של טכניקות, עם המון סוסים מאולפים מאחוריו, מאלף טוב ידע לזהות את הדרך הנכונה והמתאימה לכל סייח ולא יתייחס לכולם כאל שבלונה אחת. בסוסים ממש כמו אצל בני האדם ישנם טיפוסים שונים ונצטרך להתאים את עצמנו לכל סייח מחדש.

מאלף טוב ידע להתאים את הסייח לבעליו והכי חשוב ישמור על ביטחונו וביטחון הסייח.


בהצלחה.